בשנת 2006 נכנסתי לראשונה לעולם הטיפול ההוליסטי.

לא שיערתי אז שזו תהיה תחילתה של דרך חיים.

ככל שלמדתי, התנסיתי וטיפלתי, גיליתי עולם שלם שהעניק לי תקווה, משמעות והבנה עמוקה יותר של האדם.
 

באותה שנה פתחתי יחד עם האיש הראשון שלי, ניר, את קליניקת נגיהות אור.

וגם הצלחנו.

שלוש שנים לאחר מכן, חלה ניר בסרטן מוח אגרסיבי.
במשך שמונה חודשים ליוויתי אותו, כרעיה וכמטפלת, עד שנפטר.

זו הייתה אחת התקופות המטלטלות בחיי.
 

לצד הכאב הגדול, למדתי שריפוי אינו תמיד היעלמותה של מחלה.

לפעמים ריפוי הוא הפחתת סבל, לפעמים הוא אהבה, לפעמים הוא נוכחות,

ולפעמים הוא האפשרות לחיות את הרגעים שנותרו, בכבוד, במשמעות ובאיכות חיים.
 

בשנת 2016 בחרתי לשתף בפומבי את סיפור חיי.

סיפרתי על גילוי העריות והפגיעות שעברתי בילדותי.
לא משום שרציתי להישאר בתוך הכאב, אלא משום שרציתי לתת תקווה למי שעדיין נמצא בתוכו.

מאז אני ממשיכה לפגוש מדי יום אנשים שמבקשים לרפא את חייהם.

לא מתוך מאבק בעצמם, אלא מתוך הקשבה, חמלה ובחירה.
 

שתי אמונות מלוות אותי לאורך הדרך: הכול אפשרי. הכול בסדר, גם כשלא בסדר.

העבר שלנו הוא חלק מאיתנו, אבל הוא אינו כל מי שאנחנו.

זהו כוחה של הפגישה בין האדם, המטפלת והבריאה – פגישה שמאפשרת לאדם לחזור הביתה, אל עצמו.

באהבה, סוזאן 💜