חשיבות הקשר שלנו עם הגוף

את הקשר בין הגוף לנפש כבר אי אפשר להכחיש. היום גם הרפואה הקונבנציונאלית תומכת בקשר הזה ומביאה את ההמלצות שלה לאורח חיים התומך בהתייחסות הכוללת ובמתן "תרופות" לנפש כמו מנוחה, עיסוי, חיי מין בריאים וכו

אני מגיעה מרקע בו הגוף שלי היווה מקור לקושי, כאב, אובדן והמון שאלות לא פתורות. עקב כך, מצאתי את עצמי מנותקת ממנו לחלוטין. הניתוק הזה עלה לי במחירים לא פשוטים: תופעות כאב חזקות, נדודי שינה, חוסר יכולת להגיד מה נכון לי בכל תחום בחיים, חוסר חשק, תחושת קור מתמדת ועוד..

כל התופעות הללו היו אזעקות של הגוף לשים לב אליו. לשים לב אלי!!

המון אנשים עושים ניתוק מהגוף בעוצמות שונות. זה מנגנון הגנה חכם, אך קטלני שעוזר לא להרגיש. לשים את הכאב בצד, אבל הוא קטלני, כי כשאנו לא מחוברים לגוף אנו מתרחקים מעצמנו והדרך מכאן לחולי פיזי בכל מני רמות ותחושת אבדון קצרה מאד.

כאשר התחלתי את מסעי האישי להחלמה אחד הדברים הבולטים והחשובים ביותר היה חיבור חזרה לגוף שלי. הבנתי שהוא שלי והוא נפלא ומיוחד, והוא משרת אותי בדרכי כאן בעולם. הבנתי שאם לא אעשה איתו שלום על כל המשתמע מכך אמשיך ללכת לאיבוד ולא אהיה באמת שלימה.

אז התחלתי לדבר איתו. התחלתי לחקור מה עושה לו טוב ומה לא. מה משמח אותו ומה גורם לו לכאב. בהתחלה היה המון כעס, כאב וחוסר בהירות, בעודי מנסה להבין מה הוא רוצה, מה הוא מרגיש, כמה נוח לו וכמה לא. עם הזמן גיליתי את עצמי על כל עומקיי ורבדיי, התחברתי וממש קיבלתי תחושה של חזרה הביתה.

כאשר התחלתי לטפל ראיתי את הגוף של המטופלת בבהירות ופתאום שמתי לב שאני משוחחת גם איתו. מרגישה מה הוא צריך. מה כואב ואיפה. איך להקל, מה חסר וכו'.. וזה עוד לפני הכלים האבחוניים שרכשתי. את המתנה הזו הרווחתי בזיעת אפיים, אך זו לא חייבת להיות הדרך. בחדר הטיפולים אני מעניקה אותה למטופלות ע"י מתן תרגילים פשוטים ובסיסיים איך להתחבר אל הגוף, להקשיב לו, ואפילו לתת לו להנחות אותן בקבלת החלטות. כי הגוף יודע. הלב מנחה והלב, בניגוד למה שהרבה חושבים תמיד יודע מה נכון עבורנו ומה לטובתנו הגבוהה ברגע נתון זה.