הרצון קיים בכל דבר - גם במה שצריך

אני כל הזמן שומעת: לעשות מה שבא לי, או מה שאני צריכה? להקשיב ללב או לראש? "אוף!! לא בא לי!!" הלב בהכרח מתקשר לרצון והצורך לראש..

ואני אומרת: זה לא או או. זה קשור אחד בשני קשר הדוק, וכאשר רואים את הקשר בין הצורך לרצון העומד מאחוריו, ההתנגדות יורדת. תחושת ההכרח נעלמת והעשייה נהיית פשוטה וקלה יותר וכמעט תמיד גם שמחה הרבה יותר.

אני רוצה משמע אני קיים, כי כשאדם מתחבר לרצון שלו, התחושה היא תחושת קיום בסיסית, תחושת ערך וסיפוק.

התפיסה הרווחת אומרת: אני רוצה מתחבר ל"אני בוחר" "אני צריך" מתחבר ל"אני חייב" לתפיסתי הם קשורים: מאחורי כל צורך יש רצון ותמיד תמיד יש אפשרות בחירה!!

אז איך עושים כזה בפועל? הגיע אלי לטיפול ילדון מקסים, שהיה לו מאד קשה לעשות מה שצריך ומה שמקובל. הוא הרגיש שמכריחים אותו והוא לא היה מוכן להיות במקום הזה (בינינו, מי מוכן?). זה התבטא בכל מני צורות ואחת מהן היא הליכה והישארות בבית הספר (כיתה א').

אחרי שהוא הביע את תסכולו, רק שאלתי אותו: מה אתה רוצה באמת? לרגעים היה לו קשה לענות, ולאחר הכוונה ועבודה אנרגטית הוא ענה לי: "אני רוצה לדעת"

אז חיברתי לו את הרצון שלו לדעת לישיבה בכיתה:

"הכיתה והמורה נועדו כדי ללמד אותך דברים חדשים. אתה יכול להמשיך לצאת מהכיתה. אתה יכול להמשיך להתנגד, אבל אתה רוצה לדעת נכון? אז בשביל זה אתה

צריך לשבת בכיתה".

הצורך לשבת בכיתה משרת את הרצון לדעת, וכאשר הוא הבין את החיבור, כל מה שהוא הרגיש פתאום זה.... רק את הרצון שלו.

נהיה לו קל יותר, נעים יותר ופשוט הרבה יותר!! צורך הוא לא הכרח. לא חייבים. חשוב להבין את ההבדלים וגם את זה עשינו.

אפשר להקיש את זה על כל צורך: כל פעם שעולה המשפט: אני צריכה.... ואתן מרגישות התכווצות, פשוט שאלו את עצמכן:

מה אני באמת רוצה? למשל, "אני צריכה לעשות כביסה" את לא צריכה לעשות כביסה, את כנראה פשוט רוצה שתהיה לך כביסה נקייה, ואפשרויות בחירה בין הבגדים בארון :) את יכולה לבחור לא לעשות זאת עכשיו ולקחת בחשבון שהבחירה שלך מה ללבוש מחר תהיה מצומצמת יותר. זה אפשרי. רק תבחרי מה את רוצה.

"אני צריכה לנקות את הבית" את לא חייבת. אך כנראה שאת פשוט רוצה לשהות בסביבה נקייה ונעימה לך ולסובבים אותך. אם את רוצה, את יכולה להחליט שלא בא לך. את יכולה לבחור שהסביבה שלך תהיה נקייה פחות. אז מה את רוצה?